חשיפת מידע רפואי
לתביעה על חשיפת מידע רפואי וכן על ציוד חסר או על קשר רפואי בלתי אמצעי שגרם לזיהום, פנו אלינו! בשכר טרחה לא גבוה נכין לכם עתירה ותביעה על רשלנות רפואית
עו”ד אילן בנימינילא רק חשיפת מידע רפואי היא רשלנות רפואית…
מי אחראי על נקיטת אמצעי הזהירות בבתי החולים? התשובה היא שכל מחלקה וכל איש צוות לפי אחריותו הוא. בעיקרם הדברים נוגעים לצוותי המחלקות הבאות: אחות ראשית, מינהל הסיעוד, מחלקות בריאות הנפש, אגף הגריאטריה, רפואה כללית, מרפאות השיניים, מחלקת אפידמולוגיה, מעבדות רפואיות. כל אלה ועוד חייבים לנקוט אמצעי זהירות שגרתיים כדי למנוע הידבקות חולים ומבקריהם וכן של צוותי בית החולים עצמם במחוללי זיהומים בסביבת בית החולים. אמצעי הזהירות חייבים להיות בהתאם לסיכון הקיים באזור ולא בהתאם לחולה או אדם ספציפי השוהה שם.כדי למנוע עתירה ציוד רפואי בית החולים מחויב למנוע הידבקות בכל סוג של זיהום, בין אם מדובר בזיהום טבעי או בזיהום שנעשה בידי אדם. אמצעי הזהירות צריכים לכלול ציוד של מיגון אישי, אמצעים למניעת הדבקה של תחלואה נשימתית וכן אמצעי זהירות מפגיעה בפרטיות רפואית ומחפצים חדים שעלולים לשאת על גבם ריכוז של מחוללי זיהום, וכן הבטחת בטיחות מרבית בעת הזרקה והחדרת חומר רפואי לתוך גוף האדם. כל זאת בנוסף לדברים הבסיסיים – שמירה על היגיינה טרחה עתירה ציוד רפואי וטיפול בפסולת וכביסה.
קשר רפואי בלתי אמצעי עם החולה עלול להעביר זיהומים
גורמי זיהומים מועברים כשיש קשר רפואי בלתי אמצעי באמצעות דם או נולים אחרים, לפעמים המקור לזיהום ידוע ולפעמים לא. החובה על נקיטת אמצעי ההגנה חלה על צוות בית החולים תמיד בכל טיפול רפואי באשר הוא. כל מקרה לפי רמת הסיכון שבו. מה שאומר שלא כל טיפול צריך התמגנות עם חליפות קורונה…ולכן לא כל מקרה של הידבקות בזיהום בבית החולים הוא רשלנות רפואית. אבל באותה מידה זה בהחלט כן יכול להיות רשלנות רפואית, בדיוק בשביל ההבחנה הזאת וניתוח הסיכוי מול הסיכון מראש וכן כדי לדעת כמה עולה אובדן כושר עבודה כתוצאה מרשלנות זו, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין מומחה לרשלנות רפואית, שיידע להעריך את הסיכוי שהתביעה תתקבל, או להציע דרך להציג את הדברים באופן שהתביעה תתקבל ללא חשיפת מידע רפואי מיותר.
עתירה ציוד רפואי היא עתירה נגד אחראי הרכש
להלן נציג מקרים מפורשים אשר אי הזהירות של איש הרפואה בהם היא בוודאות רשלנות רפואית, אם נגרם נזק מכך. לפיכך שמירה של הרופא או האחות המטפלת על היגיינת הידיים הכוללת שטיפה ולבישת כפפות היא הכרחית, במיוחד לאור העובדה שהידיים (וגם הכפפות אם לא מסירים אותם בין טיפול לטיפול) חשופות לנגיעה בדם, נוזלי גוף והפרשות של חולים. כמו כן על איש הצוות הרפואי לשמור על בגדיו מכל משמר שלא יהיו חשופים למחוללי זיהום כדוגמת הנ”ל.כמו כן על הצוות הרפואי למנוע בכל מחיר – אף אם זה כרוך בטרחה עתירה ציוד רפואי – פגיעה מחפץ חד שנושא עליו מחוללי זיהום, הדבר מסוכן במיוחד להעברה של מחלות נשימתיות. הוראות הבטיחות מחייבות גם את הצוות הרפואי וגם את המבקרים והחולים, ולכן במקרה של סיכון גבוה להעברת זיהומים באמצעות אויר, מגע או באמצעות טיפות יוכנס החולה לבידוד. (בידוד אויר, בידוד מגע או בידוד טיפתי לפי הצורך). כדי לקבוע כללים בעניין מוציא משרד הבריאות מדי תקופה חוזר המיועד לצוות בית החולים הקובע אמות מידה מדויקות ומפורטות לשמירה על מניעת העברת זיהומים ומחלות בבתי חולים, אי עמידה בכללים מהווה עילה לעתירה ציוד רפואי.
שכר טרחה עתירה ציוד רפואי
אם אכן הייתה רשלנות רפואית ונגרם נזק על ידי קשר רפואי בלתי אמצעי, מיהו הנתבע העיקרי? אם הייתה בעיה של אמצעי זהירות חסרים האחראית לכך היא הנהלת בית החולים (או יותר נכון הנהלת הרכש של בית החולים), שכן הם מחויבים לספק את כל אמצעי הזהירות לצוות המטפל. נזק שנגרם כתוצאה מחוסר זהירות של הצוות, כגון חוסר זהירות להימנע ממגע עם דם, נוזלים או הפרשות, וכן הזרקה לא בטיחותית, האחראי לכך הוא איש הצוות בעצמו – הרופא או האחות וכדומה.ומעבר לכך כל בית חולים מחויב למנות ממונה למניעת זיהומים שהוא אחראי על חשיפת מידע רפואי רב ככל הניתן בנושאים אלה, הדרכות ופיקוח על יישום הדברים בשטח וכן על חידוש וריענון ההמלצות בכל עת שיראה לנכון. המוסדות המחויבים בהנחיות משרד הבריאות למניעת זיהומים הם: בית חולים כללי, פסיכולוגי או גריאטרי. כמו כן גם מרפאה הפועלת באישור משרד הבריאות וכן מוסדות סיעודיים חייבים גם הם להקפיד על כל ההנחיות בעניין. על כל שאלה בנוגע לרשלנות רפואית שגרמה להעברת זיהומים או בקשר לרשלנות עקב איחור באבחון גידול וכדומה, דברו אתנו.
