תוכן עניינים

ייצוג נכות נפשית משרד הביטחון: הכרה, אחוזי נכות וליווי עד הוועדה הרפואית

עורך דין אילן בנימיני

עו”ד אילן בנימיני הבעלים של המשרד ידוע ביכולותיו לנהל תיקים רגישים ומורכבים שלא פעם הופיעו באמצעי התקשורת. עורך דין אילן בנימיני בעל ידע וניסיון רב בתחום החקירות והחקירות הרפואיות.

בתקשורת
השאירו פרטים
עורך דין נכות נפשית משרד הביטחון: הכרה, אחוזי נכות וליווי עד הוועדה הרפואית מומלץ
המלצות
השירות
המדורג ביותר 2026
Google
Google star 1Google star 2Google star 3Google star 4Google star 5
5.0
מאומת על ידי Trustindex
Trustindex אימת שהביקורות האלה פורסמו בפרופיל העסק ב-Google של משרד עו"ד אילן בנימיני. מידע נוסף
מאמרים
עורך דין מסביר מסמך רפואי לגבר צעיר בתיק נכות נפשית משרד הביטחון
ייצוג נכי צה״ל מול משרד הביטחון חיילי סדיר, מילואים ומשרתי קבע תל אביב וכל הארץ

נכות נפשית משרד הביטחון
הכרה, אחוזי נכות וליווי עד הוועדה הרפואית

השירות נגמר, אבל משהו בפנים לא חזר למקום. בעמוד הזה תמצאו מה משרד הביטחון מכיר כנכות נפשית, איך נקבעים האחוזים לפי התקנות, מה עושים כשהיה רקע נפשי עוד לפני הגיוס, ואילו מועדים אסור לפספס אחרי הוועדה הרפואית.

עו״ד אילן בנימיני, ייצוג בתיקי נכות נפשית משרד הביטחוןעו״ד אילן בנימיני
3 שנים
מהשחרור, המועד הרגיל להגשת בקשת הכרה
שנה אחת
מהשחרור, כדי שהזכאות תתחיל מיום השחרור
7 דרגות
בסולם הנכות הנפשית בתקנות, מ-5% ועד 100%
45 יום
להגשת ערר על החלטת הוועדה הרפואית

עודכן לאחרונה: נובמבר 2026 | בקצרה

נכות נפשית משרד הביטחון היא הכרה של אגף השיקום בפגיעה נפשית שנגרמה או הוחמרה בגלל השירות, בסדיר, במילואים או בקבע. פוסט טראומה, חרדה, דיכאון ותגובה נפשית חריגה לפציעה גופנית נבחנים כולם. את האחוזים קובעת ועדה רפואית לפי התפקוד, בסולם של 5% עד 100% שבתקנות הנכים, ועל החלטתה מגישים ערר בתוך 45 יום. משרד עו״ד אילן בנימיני, בדיקת תיק: 03-6935606.

עורך דין מסביר מסמך רפואי לגבר צעיר בתיק נכות נפשית משרד הביטחון

פגיעה נפשית מהשירות לא נראית מבחוץ. אין גבס, אין צלקת, ולפעמים גם הסביבה הקרובה לא מבינה מה השתנה. מי שחזר מהשירות עם חרדה שלא עוזבת, עם דיכאון, עם לילות קשים או עם תחושה שהוא כבר לא אותו אדם, עומד מול שאלה אחת שחוזרת שוב ושוב. האם זה נחשב, והאם כדאי לבקש הכרה. המדריך הזה עונה על השאלה הזו שלב אחרי שלב, לפי מה שכתוב בחוק, בתקנות ובפרסומי אגף השיקום.

נכות נפשית משרד הביטחון, מה נחשב ומה לא

נכות נפשית משרד הביטחון היא כל פגיעה נפשית שנגרמה או הוחמרה בגלל השירות ומגבילה את התפקוד, לא רק פוסט טראומה. חרדה, דיכאון, הפרעות אחרות שמופיעות בתקנות, ותגובה נפשית חריגה לפציעה גופנית נבחנים כולם. ההכרה ניתנת על ידי אגף השיקום, ואת האחוזים קובעת ועדה רפואית לפי מידת ההגבלה בתפקוד.

רבים מניחים שנכות נפשית משרד הביטחון פירושה רק פוסט טראומה מקרב. זו טעות נפוצה. פוסט טראומה היא אכן חלק גדול מהבקשות, במיוחד אחרי תקופות ארוכות של לחימה, אבל התקנות מתייחסות גם להפרעות פסיכוטיות ופסיכונוירוטיות, ולתגובה נפשית שנובעת מנכות גופנית. מה שמשותף לכולן הוא המבחן. לא השם של האבחנה קובע, אלא מה שהיא עושה לחיים. האם אפשר לעבוד כמו פעם, לישון, להתרכז, לשמור על קשרים, לצאת מהבית.

משהו השתנה מאז השירות? לפני שממלאים את הטופס, נבנה יחד תיק שמראה את זה.

ההבחנה הזו חשובה כבר בשלב הבקשה, ובכל תיק של נכות נפשית צהל. מי שמתאר רק אבחנה, בלי לתאר את מה שהשתנה בתפקוד, מגיש תיק חלש יותר ממה שהוא באמת. מי שמגיע עם תיעוד של טיפול, עם תיאור של השגרה לפני השירות ואחריו, ועם אבחנה של פסיכיאטר, מציג לוועדה את התמונה המלאה. כשהפגיעה היא פוסט טראומה מאירוע מבצעי מוגדר, כדאי לקרוא גם את המדריך המלא של עורך דין פוסט טראומה, כי שם יש מסלול מהיר שלא חל על כל הבקשות. ומי שמחפש רקע על התופעה עצמה ימצא אותו בעמוד על הלם קרב ופוסט טראומה בצבא.

פוסט טראומה

תגובה לאירוע מבצעי או לאירוע קשה במהלך השירות. נבחנת בסעיף נפרד בתקנות, באותו סולם של 5% עד 100%.

חרדה ודיכאון

הפרעות שהתחילו או החמירו בשירות, כמו חרדה מתמשכת, התקפי פאניקה או דיכאון. נבחנות לפי התפקוד.

תגובה לפציעה

מצב נפשי שנולד מפציעה גופנית בשירות. התקנות קובעות מתי הוא נכלל באחוזי הפציעה ומתי מקבל אחוזים משלו.

עוד נקודה שמבלבלת רבים היא ההבדל בין הכרה בנכות נפשית בצבא לבין פרופיל או שחרור מטעמים נפשיים. הפרופיל נקבע בזמן השירות לצורכי הצבא. ההכרה בנכות נקבעת אחרי השחרור, במשרד הביטחון, לצורך זכויות. מי שקיבל פרופיל נמוך עדיין צריך להגיש בקשה נפרדת להכרה בנכות נפשית משרד הביטחון, ומי שלא קיבל פרופיל כזה בכלל יכול להגיש בקשה אם המצב התגלה רק אחרי השחרור.

מי יכול לבקש הכרה, ועד מתי

חיילי חובה, אנשי מילואים ומשרתי קבע יכולים לבקש הכרה בנכות נפשית מהשירות. המועד הרגיל להגשה הוא 3 שנים מהשחרור, ומי שמגיש בתוך שנה אחת מהשחרור מקבל זכאות מיום השחרור. בפוסט טראומה בדרך כלל אין הגבלת זמן, ובקשה מאוחרת אפשרית גם במקרים נוספים כשיש תיעוד מתאים.

לפי המידע שמפרסם אתר כל זכות, הבקשה מוגשת בתוך 3 שנים מיום השחרור, אבל זו לא סוף הדרך. אפשר להגיש גם אחרי המועד הזה כשיש תיעוד רפואי מתאים, וכשהפגיעה הנפשית עצמה מנעה מהאדם לפנות בזמן. בפוסט טראומה המדיניות מקלה עוד יותר, ובדרך כלל אין מגבלת זמן כלל. המשמעות המעשית ברורה. מי שהשתחרר לפני כמה שנים ורק עכשיו מבין שמה שעובר עליו קשור לשירות, לא צריך להניח שפספס.

אבל יש מועד אחד שכדאי להכיר מראש, כי הוא משפיע על הכסף. בקשה שמוגשת בתוך שנה מהשחרור מזכה בתגמולים מיום השחרור. בקשה שמוגשת אחרי שנה מזכה מיום הגשת הבקשה, אלא אם הוועדה הרפואית קבעה מועד מאוחר יותר. מי שמתלבט אם להגיש עכשיו או לחכות, צריך לדעת שההמתנה עצמה עולה כסף. ובספק, עדיף להגיש בקשה מסודרת ולהשלים מסמכים בהמשך.

שנה מהשחרור

הגשה בתוך שנה מזכה בתגמולים מיום השחרור. אחרי שנה, הזכאות מתחילה ביום הגשת הבקשה.

3 שנים מהשחרור

המועד הרגיל להגשת הבקשה. אפשר להגיש גם אחריו כשיש תיעוד, וכשהפגיעה עצמה מנעה פנייה בזמן.

פוסט טראומה

בדרך כלל אין מגבלת זמן, והמדיניות מקלה גם על פגיעות ישנות מלפני שנים רבות.

כל סוגי השירות

חובה, מילואים וקבע. הבקשה נבחנת לפי הקשר בין הפגיעה לשירות, לא לפי סוג השירות.

בקשה להכרה בנכות נפשית משרד הביטחון מוגשת לאגף השיקום, בטופס מקוון באתר ההכרה של משרד הביטחון או בדואר, במייל ובפקס. את הטפסים ואת פרטי הפנייה אפשר למצוא באתר אגף השיקום במשרד הביטחון. ויש עוד בחירה שעושים כבר בתחילת הדרך. פגיעה נפשית יכולה לעלות גם במוסד לביטוח לאומי, במסלולים אחרים ובכללים אחרים. מי שלא שירת, או שהפגיעה שלו אינה קשורה לשירות, ימצא את המסלול שלו בעמוד על עורך דין ביטוח לאומי נכות נפשית. מי שהפגיעה שלו קשורה לשירות צריך לבדוק לפני ההגשה איזה גוף נכון לו, כי ההחלטה משפיעה על כל ההמשך.

השתחררתם לפני כמה שנים ורק עכשיו מבינים שזה קשור לשירות? נבדוק יחד אם עדיין אפשר להגיש ומאיזה מועד תתחיל הזכאות.

ההכרה בנכות נפשית תלויה בקשר בין הפגיעה לשירות. חוק הנכים מכיר גם בהחמרה של מחלה בגלל השירות, ולכן רקע נפשי מלפני הגיוס לא סוגר את הדלת. במקרה כזה הוועדה בוחנת איזה חלק מהמצב נובע מהשירות, ולכן התיעוד מלפני הגיוס ומאחריו הוא לב התיק.

זו אולי השאלה הרגישה ביותר בתיקים של פגיעה נפשית בצבא, ובבקשות לנכות נפשית משרד הביטחון בכלל. מי שטופל אצל פסיכולוג בגיל ההתבגרות, מי שהיה לו משבר בתיכון, מי שקיבל טיפול תרופתי עוד לפני השירות, חושש שזה יחסום אותו. החשש מובן, אבל הוא לא מדויק. החוק לא שואל אם היה רקע, הוא שואל מה השירות עשה לו. אדם שתפקד היטב לפני הגיוס, סיים לימודים, עבד, שמר על קשרים, ובשירות או אחריו התפרק, מציג החמרה ברורה.

גבר צעיר עומד מול חלון המטבח בבוקר, פגיעה נפשית אחרי השירות בצבא

בתיקים כאלה הדרך להוכיח היא להראות את הפער. מה היה התפקוד לפני הגיוס, מה קרה בשירות, ומה התפקוד היום. ציונים, תעודות, עבודה קודמת, עדויות של משפחה וחברים, ותיעוד רפואי מתקופות שונות, כולם משמשים להשוואה. ככל שהפער מתועד טוב יותר, כך קל יותר לוועדה לקבוע מה החלק של השירות. ההחלטה על הקשר עצמו מתקבלת אחרי שנאסף החומר הרפואי והעובדתי, ולכן חשוב לשלוח את כל מה שקיים כבר בשלב הבקשה.

ומה לגבי אדם שלא היה לו שום רקע, אבל לא היה אירוע מבצעי אחד וברור? גם זה מצב מוכר של פגיעה נפשית בצבא. לחץ מתמשך, תנאי שירות קשים, אירוע עם מפקד, פגיעה מינית, אובדן של חבר, כולם יכולים להיות הבסיס לבקשה. כאן התצהיר הוא המסמך החשוב ביותר. הוא צריך לתאר מה קרה, מתי, היכן, מי היה שם, ומה השתנה מאז. תצהיר כללי שמספר על תקופה קשה בלי פרטים נותן לוועדה מעט מאוד לעבוד איתו.

תיעוד מלפני הגיוסמסמכים שמראים את התפקוד לפני השירות, גם אם היה רקע נפשי. כאן מתחילה ההשוואה.
תצהיר מפורטמה קרה בשירות, מתי ואיפה, ומה השתנה אחר כך. אירוע או תקופה מוגדרת, עם פרטים.
אבחנה של פסיכיאטרמסמך שמתאר את המצב היום ואת הקשר האפשרי לשירות, לפי מה שהרופא ראה ובדק.
תיעוד טיפולי רציףסיכומי טיפול, מרשמים והפניות לפי סדר הזמנים, מהשירות ועד היום.
מסמכים מהשירותתאריכי שירות, יחידה, תפקיד, ותיעוד של פניות לגורמי בריאות הנפש בצבא אם היו.
עדויות מהסביבהבן משפחה, חבר או מפקד שראו את השינוי ויכולים לתאר אותו בכתב.

אחוזי נכות נפשית משרד הביטחון לפי התקנות

אחוזי נכות נפשית משרד הביטחון נקבעים לפי תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות), התש”ל-1969, בסולם של שבע דרגות מ-5% ועד 100%. הדרגה נקבעת לפי מצב התפקוד ולא לפי שם האבחנה, ועבור כל ההפרעות הנפשיות יחד נקבע סעיף ליקוי אחד שמייצג את רוב התסמינים.

זה אולי הדבר החשוב ביותר להבין לפני הוועדה. התקנות אומרות במפורש שדרגת הנכות בכל המחלות והתגובות הנפשיות נקבעת לפי המצב התפקודי, לפי סעיף אחד שמייצג את רוב התסמינים, ובחומרה שמייצגת את כולם. כלומר, מי שסובל גם מחרדה וגם מדיכאון לא מקבל אחוזים נפרדים לכל אחת. הוא מקבל דרגה אחת, והשאלה היא כמה הפגיעה כולה מגבילה אותו. הטבלה הבאה מסכמת את הדרגות כפי שהן מופיעות בתקנות, בסעיף 33 להפרעות פסיכוטיות ופסיכונוירוטיות ובסעיף 34א לפוסט טראומה.

הדרגהמה מתאר הסעיףאחוזי נכות
הפרעה מזעריתתסמינים קלים, כושר התפקוד נשמר5%
הגבלה קלההגבלה מסוימת בתפקוד10%
הגבלה בינוניתתסמינים שמגבילים את התפקוד באופן בינוני20%
הגבלה ניכרתסימנים אובייקטיביים ברורים, כמו סף גירוי נמוך, קשיי ריכוז, חשיבה, רגש, התמדה ורצון, שמגבילים באופן ניכר30%
הגבלה קשהסימנים קשים, כולל פגיעה ביחסים עם אחרים, שמגבילים את התפקוד באופן קשה50%
הפרעה קשה מאודפגיעה קשה ביחסים עם אחרים, בבוחן המציאות ובשיפוט70%
חוסר יכולת מוחלטאין יכולת לתפקד באופן עצמאי, נדרשת עזרה קבועה או אשפוז100%

הטבלה נראית פשוטה, אבל ההבדל בין דרגה לדרגה הוא בדיוק המקום שבו תיקים מנצחים או מפסידים. ההבדל בין הגבלה בינונית להגבלה ניכרת, למשל, תלוי בסימנים שהוועדה רואה ובמה שהתיעוד מראה. מי שמגיע לוועדה ומתאר את עצמו מתפקד, כי כך הוא רגיל להציג את עצמו מול אנשים, עלול לקבל דרגה נמוכה מהמצב האמיתי. מי שמגיע עם תיעוד של ימי עבודה שהוחמצו, של בידוד חברתי ושל טיפול רציף, מאפשר לוועדה לראות את מה שקורה באמת.

לאחוזים של נכות נפשית בצבא יש משמעות מעשית. לפי אתר כל זכות, דרגה של 20% ומעלה מזכה בתגמול חודשי, ודרגה של 10% עד 19% מזכה במענק חד פעמי. את הפירוט של מה כל דרגה מזכה אפשר לראות בעמוד על טבלת תגמולים נכי צהל. מי שמתמודד עם פוסט טראומה ורוצה לראות את הנתונים לפי הסעיף שלו, ימצא אותם במדריך על פוסט טראומה אחוזי נכות משרד הביטחון.

תגובה נפשית לפציעה גופנית

לפי סעיף 34 בתקנות, האחוזים של פציעה גופנית כוללים כבר את התגובה הנפשית הרגילה לה. כשהתגובה הנפשית חורגת ממה שמתאים לפציעה, הוועדה רשאית להוסיף 5%, 10% או 20%, וכשההגבלה ניכרת היא נקבעת בנפרד לפי הדרגות של סעיף 33.

זה אחד הסעיפים הפחות מוכרים בנושא נכות נפשית משרד הביטחון, ואחד שמשפיע הכי הרבה על התוצאה. לוחם שנפצע ברגל, עבר ניתוחים ושיקום ארוך, ומאז מתמודד עם חרדה, עם דיכאון או עם פחד לצאת מהבית, לא תמיד יודע שאפשר לבקש שהוועדה תבדוק גם את זה. לא פעם הבקשה מתמקדת רק בפציעה, הוועדה בודקת רק את הפציעה, והתגובה הנפשית נשארת מחוץ לתמונה. היא כאילו נכללה באחוזים של הרגל, גם כשהיא חמורה בהרבה ממה שהאחוזים האלה מייצגים.

התקנות מבחינות בין שלושה מצבים. כשהתגובה הנפשית רגילה לסוג הפציעה, היא נכללת באחוזים של הפציעה ולא מקבלת אחוזים משלה. כשהתגובה חורגת ממה שמתאים לפציעה, הוועדה רשאית להוסיף אחוזים, 5% כשהתפקוד תקין, 10% או 20% לפי מידת ההגבלה. וכשההגבלה כבר ניכרת, הדרגה הנפשית נקבעת בנפרד לפי סעיף 33, מ-30% ומעלה. עוד הבחנה אחת מהתקנות, פגיעה נפשית שנובעת מפגיעה מוחית נבחנת לפי סעיף אחר, של פגיעות הראש.

תגובה רגילה

נכללת באחוזים של הפציעה הגופנית. אין אחוזים נוספים, ולכן חשוב לבדוק אם התגובה באמת רגילה.

תגובה חריגה

הוועדה רשאית להוסיף 5%, 10% או 20%. זה לא קורה מעצמו, צריך לבקש ולהציג תיעוד נפשי.

הגבלה ניכרת

הדרגה הנפשית נקבעת בנפרד לפי סעיף 33, מ-30% ומעלה, לצד האחוזים של הפציעה.

מי שכבר הוכר בגלל פציעה גופנית ולא נבדק מעולם בתחום הנפשי, לא צריך להתחיל הכל מחדש. לפעמים מדובר בבקשה להכרה בפגיעה נוספת, ולפעמים בבקשה לבדיקה מחודשת כשהמצב השתנה. בשני המקרים הצעד הראשון הוא אבחנה של פסיכיאטר ותיעוד של הטיפול, כדי שלוועדה יהיה מה לבדוק. כשהמצב הנפשי מחמיר אחרי שכבר נקבעו אחוזים, הנושא נבחן כהחמרת מצב משרד הביטחון.

שלבי ההליך מול אגף השיקום

ההליך מתחיל בבקשת הכרה לאגף השיקום, ממשיך בבדיקת הקשר לשירות והחלטה של קצין התגמולים, ואחרי הכרה עובר לוועדה רפואית שקובעת את אחוזי הנכות. על ההחלטות יש מועדים קצרים לתגובה, ולכן כדאי להכיר את כל השלבים מראש.

מי שמגיש בקשה להכרה בנכות נפשית משרד הביטחון בפעם הראשונה פוגש מערכת שעובדת לפי סדר קבוע. ההכרה וקביעת האחוזים הן שני שלבים נפרדים, עם גורמים שונים שמחליטים בכל אחד מהם. ההכרה עונה על השאלה אם הפגיעה קשורה לשירות. הוועדה עונה על השאלה כמה הפגיעה מגבילה. אפשר לקבל הכרה ואחוזים נמוכים, ואפשר לקבל דחייה למרות פגיעה קשה, כשהקשר לשירות לא הוכח.

1 בדיקה ראשונית של התיק

מה קרה בשירות, מה היה לפני, מה תועד מאז ומי אבחן. כאן מחליטים אם להגיש עכשיו ומה חסר לפני ההגשה.

2 הגשת בקשת ההכרה

טופס מקוון באתר ההכרה של משרד הביטחון, או בדואר, במייל ובפקס. מצרפים תצהיר, אבחנה ותיעוד טיפולי.

3 איסוף חומר ובדיקת הקשר

אגף השיקום אוסף חומר רפואי ועובדתי ובוחן את הקשר בין הפגיעה לשירות. לפעמים מתבקשת חוות דעת של מומחה.

4 החלטת קצין התגמולים

הכרה בפגיעה, הכרה חלקית או דחייה. על דחייה יש מועד קצר מאוד, 30 יום מקבלת ההחלטה.

5 הוועדה הרפואית

רופאים מומחים ועצמאיים קובעים את אחוזי הנכות לפי התקנות, ואם הנכות קבועה או זמנית.

6 ערר לוועדה הרפואית העליונה

מי שחולק על הקביעה מגיש ערר בתוך 45 יום. אפשר לבקש אורכה להגשת הנימוקים.

שלב 3 הוא השלב שבו רוב הבקשות בנושא נכות נפשית בצבא מתעכבות. אגף השיקום צריך לאסוף חומר מהצבא, מקופת החולים ומהמטפלים, ובקשה שחסרים בה מסמכים חוזרת עם שאלות. מי שמגיש תיק מלא מקצר את השלב הזה. מי שרוצה להבין מי מקבל את ההחלטה ואיך לקרוא אותה, ימצא פירוט בעמוד על קצין תגמולים משרד הביטחון. ומי שרוצה ליווי לאורך כל הדרך, מהבקשה ועד הוועדה, יכול לקרוא על עורך דין אגף השיקום.

קיבלתם מכתב מקצין התגמולים, או זימון לוועדה? לפני שמגיבים, כדאי שנקרא אותו יחד.

הוועדה הרפואית בנכות נפשית

ועדה רפואית נפשית משרד הביטחון מורכבת מרופאים מומחים ועצמאיים שקובעים את אחוזי הנכות ואם היא קבועה או זמנית. מגיעים עם תעודה מזהה ועם מסמכים רפואיים שלא צורפו קודם, ואפשר להגיע עם מלווה או נציג. על ההחלטה מגישים ערר לוועדה העליונה בתוך 45 יום.

ועדה בתיק של נכות נפשית משרד הביטחון שונה מוועדה על פגיעה גופנית. אין מדידה של טווח תנועה, אין צילום. הרופאים נשענים על השיחה, על האבחנה ועל התיעוד. ודווקא מי שסובל באמת נוטה להמעיט בוועדה. הוא מציג את עצמו מתפקד, לא מספר על הימים שלא יצא מהמיטה, לא מזכיר את הוויכוחים בבית, כי זה מה שהתרגל לעשות מול אנשים זרים. התוצאה היא לא פעם קביעה נמוכה ממה שהתיעוד מראה.

הכנה טובה לוועדה רפואית נפשית משרד הביטחון אינה שינון של תשובות. היא הבנה של מה הרופאים צריכים לראות כדי לקבוע את הדרגה הנכונה, ותיאור כן ומדויק של יום רגיל. ההכנה כוללת מסמכים מעודכנים, רשימה של התרופות והטיפולים, ותיאור של התפקוד בעבודה, בבית ובקשרים. מי שמגיע עם מלווה מהמשפחה מקבל לפעמים עזרה חשובה, כי בן הזוג רואה את מה שהאדם עצמו לא אומר. על ההכנה עצמה יש פירוט במדריך הכנה לוועדה רפואית משרד הביטחון, ועל השאלות שנשאלות בדרך כלל יש עוד בעמוד על ועדה רפואית בצבא.

השלבהמועדמה עושים בו
דחייה של בקשת ההכרה30 יום מקבלת ההחלטהבודקים מה חסר בתיק ומגישים תגובה בזמן
ערר על החלטת הוועדה45 יום מקבלת ההודעהמגישים ערר לוועדה הרפואית העליונה דרך המינהל הרפואי המחוזי
אורכה לנימוקי הערר60 יום נוספים, ובמקרים מיוחדים עוד 30 יוםמשלימים חוות דעת ומסמכים רפואיים
נכות זמניתבמועד שהוועדה קבעהמתכוננים לבדיקה החוזרת עם תיעוד עדכני

המועדים בטבלה מופיעים באתר כל זכות לפי פרסומי אגף השיקום. הוועדה הרפואית העליונה מתכנסת במחוזות ירושלים וחיפה. ערר שמוגש בלי נימוקים רפואיים מבוססים מחזיר את הנכה לאותו מקום, לכן העבודה האמיתית היא בקריאת הפרוטוקול מול סולם התפקוד שבתקנות. אם הוועדה כתבה הגבלה בינונית ואילו התיעוד מתאר בידוד, ימי עבודה שהוחמצו ופגיעה ביחסים, יש כאן פער שאפשר להציג. בעמוד על ערעור על ועדה רפואית משרד הביטחון מפורטים המסלולים בהרחבה.

עורך דין מסדר חוות דעת פסיכיאטרית ויומן טיפולים לתיק נכות נפשית

עוד נקודה שכדאי לדעת. כשהוועדה קובעת נכות זמנית, היא גם קובעת מועד לבדיקה חוזרת. בתיקים נפשיים זה קורה לא פעם, כי המצב עשוי להשתנות עם הטיפול. הבדיקה החוזרת היא ועדה לכל דבר, ומי שמגיע אליה בלי תיעוד עדכני של הטיפול מאז, מציג לוועדה תמונה חלקית. ואם המצב השתפר, זו בשורה טובה, אבל גם אז כדאי שהוועדה תראה את כל התמונה ולא רק רגע אחד טוב.

איפה אתם עומדים מול אגף השיקום?

בחרו את המשפט שהכי מתאר את המצב שלכם, ונציג את הצעד הבא ואת הנקודה שחשוב לשים לב אליה.

בחרו אחת מהאפשרויות למעלה, ותקבלו את הצעד הבא ואת הנקודה שחשוב לשים לב אליה.
הצעד הבא, אבחנה ותיעוד לפני הטופס

הבקשה נבחנת לפי מה שכתוב, ולכן כדאי שתהיה אבחנה של פסיכיאטר ותיעוד של הטיפול מאז השירות לפני שמגישים. מי שמגיש בתוך שנה מהשחרור מקבל זכאות מיום השחרור, ומי שמגיש אחר כך מקבל זכאות מיום הגשת הבקשה. בספק אם להגיש, עדיף להגיש.

הצעד הבא, לבנות את התיק על החמרה

רקע נפשי קודם לא סוגר את הדלת. חוק הנכים מכיר גם בהחמרה של מחלה בגלל השירות, ואז השאלה היא מה השתנה מהגיוס ועד היום ומה בשירות גרם לשינוי. כדאי לאסוף את התיעוד מלפני הגיוס ואת התיעוד מאחריו, כדי שהפער יהיה ברור.

הצעד הבא, לבקש בדיקה של התגובה הנפשית

התקנות קובעות שהאחוזים לפציעה גופנית כוללים את התגובה הנפשית הרגילה לה. אבל כשהתגובה חורגת מהרגיל, הוועדה רשאית לקבוע אחוזים נוספים עבורה, ובהגבלה ניכרת אחוזים נפרדים לגמרי. זה לא קורה מעצמו, צריך תיעוד נפשי ובקשה שתיבדק גם בתחום הזה.

הצעד הבא, ערר בתוך 45 יום

על החלטת הוועדה הרפואית מגישים ערר לוועדה הרפואית העליונה בתוך 45 יום מקבלת ההודעה, ואפשר לבקש אורכה לנימוקים. לפני הערר קוראים את הפרוטוקול מול סולם התפקוד שבתקנות, ובודקים אם הקביעה מתאימה למה שמתועד בפועל.

טעויות שמורידות אחוזים

הטעויות הנפוצות הן לחכות עם ההגשה מעבר לשנה מהשחרור בלי סיבה, להגיש בלי אבחנה ובלי תיעוד טיפולי, להסתיר רקע נפשי קודם במקום להציג את ההחמרה, להמעיט בוועדה, לשכוח לבקש בדיקה נפשית אחרי פציעה גופנית, ולפספס את מועדי התגובה והערר.

אף אחת מהטעויות האלה בבקשה לנכות נפשית משרד הביטחון לא נובעת מחוסר רצינות. היא נובעת מכך שמי שמתמודד עם פגיעה נפשית עושה את מה שעוזר לו להחזיק מעמד. לא לדבר על זה, לא להתלונן, להמשיך הלאה. ההליך מול משרד הביטחון מתגמל בדיוק את ההפך, פירוט, תיעוד ודיוק. הפער הזה הוא הסיבה שאנשים עם פגיעה נפשית בצבא, גם קשה, מקבלים לפעמים אחוזים נמוכים.

לחכות בלי סיבההגשה אחרי שנה מהשחרור מזיזה את תחילת הזכאות ליום הבקשה. ההמתנה עצמה עולה כסף.
להגיש בלי תיעודבקשה בלי אבחנה ובלי טיפול מתועד חוזרת עם שאלות, או נדחית.
להסתיר רקע קודםרקע שמתגלה אחר כך פוגע באמינות. עדיף להציג אותו ולהראות מה השירות שינה.
להמעיט בוועדההצגה של תפקוד מלא מול הרופאים עלולה להסתיים בדרגה נמוכה מהמצב האמיתי.
לשכוח את הנפש אחרי פציעהבלי בקשה ותיעוד נפשי, התגובה הנפשית נשארת בתוך האחוזים של הפציעה הגופנית.
לפספס מועד30 יום על דחייה ו-45 יום לערר על הוועדה. מכתב שנשאר במגירה עולה ביוקר.
גבר מטייל עם הכלב בפארק בבוקר, חזרה לשגרה אחרי הכרה בנכות נפשית

עזרה שלא מחכה להכרה

לא צריך לחכות להכרה כדי להתחיל טיפול. קו התמיכה הנפשית נפש אחת פועל מסביב לשעון, וטיפול שמתחיל מוקדם גם בונה את התיעוד שהבקשה צריכה. במסלולים מסוימים לפוסט טראומה יש גם הליך מהיר יותר.

חשוב לומר את זה בבירור, כי זו שאלה שרבים מתביישים לשאול. לא צריך לבחור בין טיפול לבין בקשת הכרה. להפך, טיפול שמתחיל מוקדם הוא גם מה שמראה לוועדה רצף של קושי ושל התמודדות. מי שמחכה להכרה כדי להתחיל טיפול מפסיד פעמיים, גם בבריאות וגם בתיק.

נפש אחת

קו תמיכה נפשית שפועל מסביב לשעון, למשרתים ולמשוחררים. מתאים גם לבני משפחה שלא יודעים איך לעזור.

המסלול הירוק

בפוסט טראומה מאירוע מבצעי יש מסלול מהיר להכרה, לפי תנאים שמפרסם אגף השיקום.

בני משפחה

בן זוג או הורה שרואים את השינוי יכולים לעזור באיסוף המסמכים ובכתיבת עדות.

הכרה זמנית

במקרים מסוימים נקבעת נכות זמנית עם בדיקה חוזרת, כך שהתיק ממשיך להתעדכן עם הטיפול.

מתי עורך דין משנה את התוצאה

עורך דין משנה את התוצאה כשצריך להוכיח קשר לשירות שאינו מובן מאליו, כשיש רקע נפשי קודם, כשהפגיעה הנפשית נלווית לפציעה גופנית, וכשהוועדה קבעה דרגה נמוכה מהתיעוד. בכל אחד מהמצבים האלה ההחלטה נשענת על איך התיק בנוי, לא רק על מה שקרה.

בתיק של נכות נפשית משרד הביטחון, הגורמים שמסייעים בהגשה עוזרים למלא טופס. התפקיד של עורך הדין הוא לייצג. בתיקים של נכות נפשית צהל הוא בודק את התיק בעיניים של מי שיחליט עליו, מזהה מראש מה עלול להיחלש, דואג שהתיעוד מלפני הגיוס ומאחריו יציג את הפער, ומלווה לוועדה. הוא גם קורא את ההחלטות בזמן, כדי שאף מועד לא יעבור. עבור רבים זו גם הקלה. מישהו אחר מחזיק את הניירת, והם יכולים להתמקד בטיפול. כך זה עובד מול עורך דין נכי צהל בכל סוג של פגיעה מהשירות.

שאלת העלות עולה כמעט בכל שיחה ראשונה. שכר הטרחה בתיקים מול משרד הביטחון מוגבל בחוק, והתקרות תלויות בשלב ובסוג ההליך. את הפירוט המלא ריכזנו בעמוד על שכר טרחה עורך דין משרד הביטחון. בפגישה הראשונה כדאי לבקש הסכם שכר טרחה כתוב, ולוודא שהוא תואם את הכללים.

בדיקה לפני ההגשה

קריאה של כל המסמכים, זיהוי מה חסר, והחלטה אם להגיש עכשיו או להשלים קודם.

בניית התיק

תצהיר מפורט, תיעוד מלפני הגיוס ומאחריו, ואבחנה שמתארת את התפקוד ולא רק את השם.

ליווי לוועדה

הכנה לשיחה עם הרופאים, ואפשרות להגיע יחד כנציג.

מעקב אחרי המועדים

קריאת כל החלטה בזמן, ותגובה או ערר בתוך המועד הקבוע.

משרד עו״ד אילן בנימיני מייצג נפגעים ונכי צה״ל מול משרד הביטחון ומול הוועדות הרפואיות. עו״ד בנימיני בוגר השתלמות רפואה למשפטנים באוניברסיטת תל אביב וחבר לשכת עורכי הדין, כך שהצד הרפואי של התיק נבדק לצד הצד המשפטי. המשרד יושב ביגאל אלון 94 בתל אביב ומייצג פונים מכל הארץ. מידע נוסף על המשרד בעמוד של עו״ד אילן בנימיני.

שאלות ותשובות

האם משרד הביטחון מכיר בנכות נפשית שאינה פוסט טראומה?

כן. התקנות של משרד הביטחון מתייחסות גם להפרעות פסיכוטיות ופסיכונוירוטיות, כמו חרדה ודיכאון, ולתגובה נפשית שנובעת מפציעה גופנית, ולא רק לפוסט טראומה. מה שקובע הוא שהפגיעה נגרמה או הוחמרה בגלל השירות, ושהיא מגבילה את התפקוד. הדרגה נקבעת בסולם של 5% עד 100%, ולכן גם מי שאין לו אירוע מבצעי אחד וברור, אבל המצב הנפשי שלו השתנה בשירות או אחריו, יכול לבקש הכרה. הבקשה נשענת על תצהיר מפורט, על אבחנה של פסיכיאטר ועל תיעוד של הטיפול מאז השירות.

איך נקבעים אחוזי נכות נפשית משרד הביטחון?

את האחוזים קובעת ועדה רפואית של רופאים מומחים ועצמאיים, על פי תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות). הסולם כולל שבע דרגות, 5%, 10%, 20%, 30%, 50%, 70% ו-100%, והדרגה נקבעת לפי המצב התפקודי ולא לפי שם האבחנה. עבור כל ההפרעות הנפשיות יחד נקבע סעיף אחד שמייצג את רוב התסמינים, בחומרה שמייצגת את כולם. לכן מי שסובל מכמה הפרעות במקביל לא מקבל אחוזים נפרדים לכל אחת, אלא דרגה אחת שמשקפת את ההגבלה כולה בעבודה, בבית ובקשרים.

עד מתי אפשר להגיש בקשה להכרה בנכות נפשית מהצבא?

על פי אתר כל זכות, המועד הרגיל הוא 3 שנים מיום השחרור. אפשר להגיש גם אחרי המועד הזה כשיש תיעוד רפואי מתאים, וכשהפגיעה הנפשית עצמה מנעה מהאדם לפנות בזמן. בפוסט טראומה בדרך כלל אין מגבלת זמן, והמדיניות מקלה גם על פגיעות ישנות. מועד חשוב נוסף הוא שנה אחת מהשחרור. מי שמגיש בתוך שנה מקבל זכאות מיום השחרור, ומי שמגיש אחרי שנה מקבל זכאות מיום הגשת הבקשה, אלא אם הוועדה קבעה מועד מאוחר יותר. ההכרה בקשר לשירות קודמת לאחוזים, שנקבעים אחריה בסולם של 5% עד 100%.

היה לי טיפול נפשי לפני הגיוס. האם עדיין אפשר לקבל הכרה?

כן, רקע נפשי קודם לא סוגר את הדלת, והבקשה עדיין מוגשת בתוך 3 שנים מהשחרור כמו כל בקשה. חוק הנכים מכיר גם בהחמרה של מחלה בגלל השירות. במקרה כזה הוועדה בוחנת איזה חלק מהמצב נובע מהשירות, ולכן חשוב להראות את הפער בין התפקוד לפני הגיוס לבין התפקוד היום. למשל, כשהוועדה קובעת נכות נפשית של 30% ומייחסת לשירות רק חלק מהמצב, האחוזים המוכרים נגזרים מהחלק הזה בלבד. תיעוד מלפני השירות, כמו לימודים, עבודה ועדויות של משפחה, לצד תיעוד רפואי מאחרי השירות, מאפשר לוועדה לראות את השינוי. הסתרה של הרקע הקודם היא טעות, כי כשהוא מתגלה בהמשך הוא פוגע באמינות של כל הבקשה.

נפצעתי פיזית בשירות ומאז אני מתמודד גם נפשית. מה עושים?

על פי סעיף 34 בתקנות, האחוזים של פציעה גופנית כוללים את התגובה הנפשית הרגילה לה. כשהתגובה הנפשית חורגת ממה שמתאים לפציעה, הוועדה רשאית להוסיף 5%, 10% או 20% לפי מידת ההגבלה, וכשההגבלה ניכרת הדרגה הנפשית נקבעת בנפרד לפי סעיף 33. סעיף 34 קובע זאת במפורש, וזה לא קורה מעצמו. צריך אבחנה של פסיכיאטר, תיעוד של הטיפול, ובקשה שהוועדה תבדוק גם את התחום הנפשי. מי שכבר הוכר בגלל הפציעה ולא נבדק מעולם בתחום הנפשי יכול לבקש בדיקה כזו.

מה מביאים לוועדה רפואית נפשית משרד הביטחון?

על פי אתר כל זכות, מגיעים לוועדה עם תעודה מזהה עם תמונה ועם כל מסמך רפואי שלא צורף קודם לתיק. בתיק נפשי כדאי להביא סיכומי טיפול עדכניים, רשימה של התרופות, ואבחנה של פסיכיאטר שמתארת את התפקוד היום. אפשר להגיע עם מלווה או עם נציג, ובן משפחה שרואה את המצב בבית יכול לעזור להשלים את התמונה. הערר על ההחלטה מוגש בתוך 45 יום, ולכן החשוב ביותר כבר בוועדה הראשונה הוא לתאר יום רגיל בכנות, בלי להמעיט ובלי להגזים, כי הרופאים קובעים את הדרגה, בסולם של 5% עד 100%, לפי מה שהם שומעים ורואים.

קיבלתי אחוזים נמוכים מהוועדה. מה המועד לערר?

על החלטת הוועדה הרפואית מגישים ערר לוועדה הרפואית העליונה בתוך 45 יום מקבלת ההודעה, דרך המינהל הרפואי המחוזי. על פי אתר כל זכות, אפשר לבקש אורכה של 60 יום נוספים להגשת הנימוקים, ובמקרים מיוחדים עוד 30 יום. הוועדה העליונה מתכנסת במחוזות ירושלים וחיפה. לפני הערר כדאי לקרוא את פרוטוקול הוועדה מול סולם התפקוד שבתקנות, ולבדוק אם הדרגה שנקבעה מתאימה למה שמתועד בפועל, במיוחד כשהיא קרובה לסף של 20% שממנו מתחיל תגמול חודשי. ערר בלי נימוקים רפואיים מבוססים עלול להחזיר לאותה תוצאה.

מה ההבדל בין נכות נפשית צהל לנכות נפשית בביטוח לאומי?

נכות נפשית מהשירות נבחנת במשרד הביטחון, לפי חוק הנכים, והשאלה היא אם הפגיעה נגרמה או הוחמרה בגלל השירות. במוסד לביטוח לאומי יש מסלולים אחרים, עם כללים אחרים, למי שהפגיעה שלו אינה קשורה לשירות או שלא שירת. על פי אתר כל זכות, אי אפשר לקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי במקביל לזכויות מאגף השיקום על נכות מאותו אירוע, וההחלטה איפה להגיש משפיעה על כל ההמשך, על הגוף שבודק, על הוועדות ועל הזכויות, ולכן כדאי לבדוק אותה לפני ההגשה ולא אחריה. מי שהפגיעה שלו קשורה לשירות צריך לבחון קודם את המסלול מול אגף השיקום, שבו תגמול חודשי מתחיל בדרגה של 20%.

כמה אחוזי נכות צריך כדי לקבל תגמול חודשי?

על פי אתר כל זכות, דרגת נכות של 20% ומעלה מזכה בתגמול חודשי, ודרגה של 10% עד 19% מזכה במענק חד פעמי. ההבדל בין שתי הקבוצות האלה הוא בדיוק המקום שבו כדאי לבדוק כל קביעה של הוועדה. קביעה של 10% במקום 20% אינה רק הבדל של מספר, היא ההבדל בין תשלום אחד לבין תגמול קבוע. מעבר לתגמול, ההכרה פותחת גם את הדלת לטיפול ולשיקום מקצועי, ולכן הדרגה שנקבעת מלווה את הנכה לאורך זמן.

האם צריך עורך דין כדי להגיש בקשה להכרה בנכות נפשית?

אין חובה, ואפשר להגיש את הבקשה לבד בטופס המקוון של משרד הביטחון. מה שכדאי לזכור הוא שהמועדים קצרים, 30 יום על דחייה ו-45 יום לערר על הוועדה. עורך דין משנה את התוצאה בעיקר כשהקשר לשירות אינו מובן מאליו, כשיש רקע נפשי קודם, כשהפגיעה הנפשית נלווית לפציעה גופנית, וכשהוועדה קבעה דרגה נמוכה מהתיעוד, למשל 10% במקום 20%, שהם ההבדל בין מענק חד פעמי לתגמול חודשי. בכל אחד מהמצבים האלה התוצאה תלויה באיך התיק בנוי ובאיך הוא מוצג. שכר הטרחה בתיקים מול משרד הביטחון מוגבל בחוק, ובפגישה הראשונה כדאי לבקש הסכם שכר טרחה כתוב.

משהו השתנה מאז השירות, או שכבר יש לכם החלטה של הוועדה ביד? ספרו לנו איפה אתם עומדים, ונבדוק יחד מה הצעד הנכון.

עו״ד אילן בנימיני

עו״ד אילן בנימיני

עורך דין בעל ידע וניסיון רב בתיקי נזקי גוף ונכי צה״ל, המייצג נפגעים מול משרד הביטחון, מול הוועדות הרפואיות ומול המוסד לביטוח לאומי. חבר לשכת עורכי הדין ובוגר השתלמות רפואה למשפטנים מאוניברסיטת תל אביב, כך שהצד הרפואי של התיק נבדק לצד הצד המשפטי.

מאמרים נוספים..

הכרה כנכה צהל

הליך הכרה כנכה צה“ל

הליך הכרה כנכה צה“ל | הכרה כנכה צהל הכרה כנכה צה“ל היא דבר חשוב מאוד לכל מי שנפגע במהלך שירותו הצבאי. הכרה כנכה צהל היא המפתח למימוש הזכויות המגיעות לך. לצערנו זוהי המציאות, חיילים וחיילות נפצעים במהלך שירותים הצבאי. והשנה האחרונה, אשר הייתה מדממת במיוחד, הפכה הרבה מאוד בחורים צעירים לנכי צה“ל.

נכי צהל זכויות

זכויות נכי צהל

זכויות נכי צהל | נכי צהל זכויות כאשר מדברים על זכויות נכי צהל, בראש ובראשונה מדברים על הזכויות הנובעות מתוך חוק הנכים תגמולים ושיקום. חוק זה מגדיר את הזכויות של נכי צהל, ביחס ישיר לאחוזי הנכות או סוג הפגיעות מהן סובלים. ועל פי החוק, נכי צהל זכויות כוללות מענק חד פעמי, לצד

חוברת זכויות נכי צהל

חוברת זכויות נכי צה”ל

חוברת זכויות נכי צה”ל – לצערנו אין לנו חוברת זכויות נכי צה“ל המאגדת את כל הזכויות המגיעות לכם, אך בכל זאת החלטנו לכתוב לכם מדריך קצר המרכז את עיקרי הזכויות. כמובן שאם יש לכם ספקות או שאלות אתם יכולים לפנות למשרדינו או למשרדי אגם השיקום במשרד הביטחון. נציין מראש כי זוהי רשימה חלקית

דוח פציעה דיגיטלי

דוח פציעה דיגיטלי

נכון להיום עדיין לא קיים דוח פציעה דיגיטלי עבור נפגעי צה“ל. כלומר אין דו“ח פציעה דיגיטלי אותו ניתן למלא בצורה מקוונת. הדו“ח הקיים הוא עדיין מסמך פיזי אותו יש למלא בצורה ידנית. במאמר זה נסביר על חשיבותו של דוח הפציעה וגם איך ממלאים דוח פציעה. אין לראות בדברים תחליף לייעוץ משפטי, מומלץ

ועדה רפואית משרד הביטחון

ועדה רפואית משרד הביטחון

משרד עו”ד אילן בנימיני עורך דין נכי צהל מעל 20 שנות ניסיון ועדה רפואית משרד הביטחון זומנתם לוועדה הרפואית שקובעת את אחוזי הנכות? המדריך המלא: הכנה נכונה, מה להגיד בדיון, הפרוטוקול, התוצאות והזכויות. עו”ד אילן בנימיני, מעל 20 שנות ניסיון מול אגף השיקום. שיחת ייעוץ עכשיו: 03-6935606 שלחו וואטסאפ עו”ד אילן בנימיני

עורך דין פוסט טראומה מקשיב ללוחם מילואים בפגישת ייעוץ

עורך דין פוסט טראומה, הכרה מול משרד הביטחון מהבקשה ועד הוועדה

ייצוג נכי צה״ל מול משרד הביטחון חיילי סדיר, מילואים ומשרתי קבע תל אביב וכל הארץ עורך דין פוסט טראומה הכרה מול משרד הביטחון, מהבקשה ועד הוועדה חזרתם מהשירות או מהמילואים, והלילות כבר לא אותו דבר. בעמוד הזה תמצאו מה החוק מחשיב כפוסט טראומה, מי נכנס למסלול הירוק של אגף השיקום, אילו מסמכים

פריצת דיסק בצבא

פריצת דיסק בצבא

משרד עו”ד אילן בנימיני עורך דין נכי צהל מעל 20 שנות ניסיון פריצת דיסק בצבא פריצת דיסק בצבא או בלט דיסק בצבא הן פציעות שכיחות במהלך השירות הצבאי. יש בהן פוטנציאל לנזק ארוך טווח ולכן תמיד כדאי להתחיל בהתייעצות עם עו”ד מומחה לפציעות בצבא. פריצת דיסק שנגרמה מחוץ לשירות, למשל בתאונת דרכים

תביעת פוליסת סיעוד נכי צה"ל

תביעת פוליסת סיעוד נכי צה”ל

תביעת פוליסת סיעוד נכי צה”ל הוא תחום מאוד ספציפי בתביעות סיעוד ויש להכירו לעומק. לרוב כאשר מדובר על תביעות פוליסת סיעוד נכי צה”ל אין לכל עורכי דין סיעוד ניסיון והכרה של נושא זה וזהו עניין מורכב ורגיש. על מנת לצלוח תביעות פוליסות סיעוד נכי צה”ל חייב לדעת לעומק את החוקים והתקנות בנושא

הכרה כנכה צהל

הכרה כנכה צהל

משרד עו”ד אילן בנימיני עורך דין נכי צהל מעל 20 שנות ניסיון הכרה כנכה צהל הכרה כנכה צהל על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום, שונה ממה שהייתה בעבר. עבור אנשי קבע חוק הנכים החדש יוצר בעיות, אך יש בו גם הזדמנויות חדשות להגשת תביעת נזיקין. שיחת ייעוץ עכשיו: 03-6935606 שלחו וואטסאפ עו”ד

ייצוג בוועדה רפואית

ייצוג בוועדות רפואיות

משרד עו”ד אילן בנימיני עורך דין נכי צהל מעל 20 שנות ניסיון ייצוג בוועדות רפואיות ייצוג בוועדות רפואיות יש לעשות עם עורך דין המתמחה בתחום ייצוג בוועדה רפואית במידה ועו”ד בקיע, ייצוג עורך דין בוועדות רפואיות יעלה חד משמעית את הסיכויים להצלחה שיחת ייעוץ עכשיו: 03-6935606 שלחו וואטסאפ עו”ד אילן בנימיני ייצוג

ערעור לועדת ערעורי נכים

ערעור לועדת ערעורי נכים

משרד עו”ד אילן בנימיני עורך דין נכי צהל מעל 20 שנות ניסיון ערעור לועדת ערעורי נכים ערעור לועדת ערעורי נכים עושים באמצעות עורך דין ערעור לוועדה עליונה ראשית מגישים ערעור לועדת ערעורי נכים (ועדה עליונה), ובמידת הצורך ערעור לבית משפט ועדה רפואית שיחת ייעוץ עכשיו: 03-6935606 שלחו וואטסאפ עו”ד אילן בנימיני הפעם

דילוג לתוכן
חייגו וואטסאפ צרו קשר
1
כתבו או דברו איתי