תביעת רשלנות רפואית המדריך המלא
איך מגישים תביעת רשלנות רפואית, מה צריך להוכיח, כמה זה עולה וכמה זמן זה נמשך. מדריך מעשי לנפגעים, מהבדיקה הראשונית ועד הפיצוי.
עו”ד אילן בנימיניתביעת רשלנות רפואית היא ההליך המשפטי שבו נפגע מטיפול רפואי כושל דורש פיצוי על הנזק שנגרם לו. רבים חושבים שרשלנות רפואית זה רק כאשר רופא שוכח כלי רפואי בתוך גופו של מנותח. זוהי בהחלט דוגמה ל רשלנות רפואית בניתוח, אך ישנן מגוון של בעיות וכשלים באבחון וטיפול רפואי אשר יכולים להיכנס לקטגוריה של רשלנות רפואית, מגוון מקרים בהם ישנו צורך להוכחת הקשר הסיבתי, לא תמיד הם כל כך ברורים.
הפעם ברצוננו לדבר בקצרה על כמה נקודות חשובות:
- תביעות רשלנות רפואית בישראל. כלומר כיצד החוק הישראלי מתייחס לבעיה.
- שכר טרחה עורך דין רשלנות רפואית, השאלה שמטרידה את כולם.
- איך בוחרים עורך דין מתאים לניהול התביעה.

תביעות רשלנות רפואית בישראל
מידי שנה ישנם מאות מקרים של תביעות רשלנות רפואית בישראל. מקרים אלו עלולים להביא לפגיעות קשות במצבם הרפואי של אנשים, מצבם התפקודי והיכולת להתפרנס. הנזקים הנגרמים כתוצאה מרשלנות רפואית משליכים על כל המשפחה. מקרי הרשלנות הרפואית עלולים להתרחש בכל תחומי הרפואה, לצורך הדוגמה זוהי יכולה להיות רשלנות בניתוחים, רשלנות רפואית בהיריון, רשלנות רפואית בתחום רפואת השיניים, האונקולוגיה ועוד.
החוק הישראלי אינו מעניק לרשלנות רפואית הגדרה עצמאית, כלומר היא אינה שונה מכל עבירת רשלנות אחרת כפי שהיא מופיעה בסעיפים 35 ו-36 בפקודת הנזיקין. אך כמובן שתביעות רשלנות רפואית הן תביעות מורכבות הדורשות שילוב של שני תחומים שונים, התחום המשפטי יחדיו עם הידע הרפואי. עו“ד רשלנות רפואית הוא כמובן אינו רופא, אך בכל זאת נדרש עורך דין מומחה עם ידע רב בתחום ההליכים הרפואיים, הנהלים של משרד הבריאות, הז‘רגון הרפואי ועוד.
כמו כן, למרות שאין הבחנה בפני החוק, בתי המשפט בישראל הכירו ב 3 סוגי רשלנות רפואית:
- התרשלות בטיפול הרפואי עצמו.
- התרשלות בשל היעדר הסכמה מדעת.
- פגיעה באוטונומיה.
סעיף 35 בחוק מגדיר את הרשלנות ”עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות, הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה“.
סעיף 36 בחוק מטיל את האחריות על כל אדם, ולפיכך גם רופאים נמצאים תחת השיפוט ”החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף“.
שכר טרחה עורך דין רשלנות רפואית
ברבים מהמקרים בהם אתם צריכים עו“ד רשלנות רפואית, זה כבר נעשה מתוך נקודה בהם אתם משלמים את המחיר על הרשלנות בחייכם האישיים, ולכך עלולות להיות השלכות כלכליות. לכן באופן טבעי שכר טרחה עורך דין רשלנות רפואית מדאיג אתכם.
חשוב לציין שמקובל לשלם את שכר טרחה לעורך דין מתוך סכום הפיצוי שתקבלו. כך גם תוכלו להימנע מהוצאות כרגע וגם תוכלו להיות בטוחים שעורך הדין ילחם בשיניו על מנת להשיג לכם את הפיצוי הגדול ביותר. התעריף המקובל הוא כ 30% – 20% מסכום הפיצוי. כאשר עורכי הדין המנוסים ובעלי היסטוריה עשירה של הצלחות בתחום נוטים לכיוון ה 30%.

איך בוחרים עורך דין לתביעת רשלנות רפואית
כאשר אתם מתמודדים עם ועדות רפואיות או תביעות רשלנות רפואית, אל תחפשו את הזול ביותר. חפשו אחר המנוסה ביותר. יש להדגיש כי מדובר על עורך דין המנוסה בתחום זה, תחומים אחרים אינם רלוונטיים. חפשו אחר עורך דין אשר יש לו ניסיון והצלחות רבות בתחום. כדאי שתדעו שישנם כלים באינטרנט המאפשרים לכם לחפש פסקי דין לפי שם עורך הדין. אלו יכולים לעזור לכם לבדוק את הניסיון שלו וההצלחות.
מלבד הניסיון המקצועי, השאירו גם מקום לתחושות הבטן שלכם. הליכים משפטיים תמיד כוללים ליווי אישי, במיוחד כאשר מדובר בבריאות שלכם. חשוב שתרגישו בנוח עם עורך הדין.
אתם יכולים גם לשאול לגבי עו“ד רשלנות רפואית המלצות ממכרים ובני משפחה שאולי נזקקו לשירות זה בעבר.

ייצוג משפטי בתביעת רשלנות רפואית
מחפשים עורך דין מומלץ רשלנות רפואית ? אתם מוזמנים לפנות לעורך דין אילן בנימיני המביא איתנו ניסיון עשיר בתחום. עו“ד אילן בנימיני מנוסה בייצוג נכי צה“ל וסוגים שונים של רשלנות רפואית. תמיד נלחם עבור לקוחותיו על מנת להשיג את הפיצוי המקסימלי.

תביעת רשלנות רפואית: מדריך מקיף לנפגעים
| נושא | תיאור | חשיבות |
|---|---|---|
| יסודות תביעת רשלנות רפואית | עקרונות בסיסיים והוכחת הקשר הסיבתי | קריטי להצלחת התביעה |
| רשלנות בבתי חולים | סוגי רשלנות ואחריות מוסדות רפואיים | כיצד להוכיח רשלנות מוסדית |
| רשלנות של רופאי משפחה | טעויות אבחון ואחריות רופא ראשוני | שלב קריטי במניעת החמרת מצב |
| מקרים ייחודיים של רשלנות | תסחיף ריאתי, איסכמיה של המעי ועוד | מקרים מורכבים ומסכני חיים |
| פגיעה באוטונומיה | הזכות להסכמה מדעת וקבלת מידע מלא | פיצוי על הפגיעה בזכות הבחירה |
| פיצויים והערכת הנזק | סוגי הפיצויים וגובה הפיצוי | מיצוי זכויות מול הגורם האחראי |
מבוא לתביעות רשלנות רפואית
יותר ויותר נפגעי רשלנות רפואית חשים בצדק שמגיע להם פיצוי נאות על הסבל שנגרם להם, אך לצערם, בבית המשפט רבים מהם אינם מצליחים להשיג את הפיצוי המגיע להם. תביעות רשלנות רפואית הן מורכבות ודורשות ידע מעמיק הן בתחום המשפטי והן בתחום הרפואי. מאמר זה נועד לספק לכם את המידע החיוני שעליכם לדעת בטרם תפנו להגשת תביעה על רשלנות רפואית.במשרד עורך דין רשלנות רפואית אילן בנימיני אנחנו מטפלים במגוון רחב של תיקי רשלנות רפואית, החל מטעויות באבחון, דרך טיפולים כושלים, ועד לרשלנות בניתוחים והליכים רפואיים מורכבים. ההבנה של התחום והניסיון שלנו מאפשרים לנו להילחם עבור הלקוחות שלנו ולהשיג להם את הפיצוי שמגיע להם.
יסודות תביעת רשלנות רפואית: מה צריך להוכיח?
הדבר הראשון שחשוב לדעת הוא שתביעות רשלנות רפואית לסכומים גבוהים (מעל ₪100,000) עשויות להימשך 5 שנים ויותר. הדבר מחייב אורך רוח מצד התובע. איבוד סבלנות באמצע הדרך עלול להוביל לאובדן הפיצוי ובזבוז העבודה שנעשתה עד לאותו שלב.להצלחה בתביעת רשלנות רפואית נדרש להוכיח שלושה יסודות מרכזיים:- התרשלות: יש להוכיח כי הגורם הרפואי (רופא, אחות, טכנאי וכו’) התרשל בתפקידו ולא פעל בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל.
- נזק: יש להוכיח כי נגרם נזק רפואי למטופל.
- קשר סיבתי: יש להוכיח את הקשר הישיר בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם.
מי יכול להיתבע ברשלנות רפואית?
חשוב לדעת שתביעת רשלנות רפואית יכולה להיות מוגשת לא רק נגד רופא, אלא גם נגד גורמים נוספים:- טכנאי רנטגן
- אחיות
- רוקחים
- קוסמטיקאיות (שגרמו נזק רפואי)
- מוסדות רפואיים כגון בתי חולים וקופות חולים
רשלנות בבתי חולים: סוגי רשלנות ואחריות מוסדות רפואיים
נזקי גוף ומוות עקב רשלנות רפואית בבית חולים פרטי או ציבורי אינם מצב חריג. בתי החולים, הן פרטיים והן ציבוריים, חייבים לדאוג לשלומם של המטופלים תחת חסותם. מבחינה חוקית, חובת הזהירות מוטלת על המוסד הרפואי, והוא אחראי לנזקים שנגרמים תחת אחריותו.
סוגי רשלנות בבתי חולים
רשלנות בבתי חולים יכולה להתרחש במגוון דרכים:- רשלנות רפואית בחדר המיון (אי לקיחת מדדים חיוניים)
- נפילות ממיטות אשפוז
- מתן תרופות שגוי על ידי צוות האחיות
- שחרור מוקדם של מטופל טרם החלמתו
- אי מתן מדללי דם וגרימת קרישי דם (DVT)
- ביצוע אבחונים שגויים של הדמיות
אתגרים בהוכחת רשלנות בבתי חולים
ישנו קושי בהתמודדות עם רשלנות רפואית בבתי חולים מפני שמוסדות אלה נלחמים כדי להתנער מאחריות ולמזער נזקים. בתי החולים עשויים להציג מקרים של רשלנות כ”השתלשלות טבעית ובלתי נמנעת” של מחלה, גם במקרי מוות. לכן, חשוב לשכור עורך דין רשלנות רפואית מנוסה שיוכל לנהל את התיק באופן שלא יאפשר לבית החולים להתחמק מאחריות.רשלנות של רופאי משפחה: השלב הקריטי הראשון
כאשר שומעים את המושג “רשלנות רפואית”, בדרך כלל חושבים על ניתוח שהשתבש או טיפול מורכב שנכשל. אולם, ישנן לא מעט תביעות נגד רופאי משפחה, שכן בשלב הראשוני של מחלה או בעיה רפואית, המטופל פונה קודם כל לרופא המשפחה.שלב זה הוא קריטי מאחר שאבחון נכון והפניות לבדיקות מתאימות יכולים לאפשר טיפול מהיר ויעיל, ולעתים אף להציל חיים. לעומת זאת, עיכוב באבחון, אבחון שגוי או התעלמות מתלונות המטופל עלולים לגרום נזק בלתי הפיך.
מתי תובעים על רשלנות רפואית של רופאי משפחה?
תביעות נגד רופאי משפחה בגין רשלנות רפואית יכולות להתבסס על:- אבחון שגוי של הרופא
- אי הפניה לרופא מומחה הנדרש על פי הסימפטומים ותלונות המטופל
- אי שליחת המטופל לבדיקות נחוצות
- אי התייחסות ברצינות לתלונות המטופל
- אי ביצוע מעקב אחר ממצאי בדיקות
- פספוס ממצאים חריגים בתוצאות בדיקה
- אי בדיקת הרקע והיסטוריה רפואית של המטופל ומשפחתו
מקרים ייחודיים של רשלנות רפואית
רשלנות רפואית בתסחיף ריאתי
תסחיף ריאתי הוא חסימה של עורק הריאה הראשי (או אחד מסעיפיו) על ידי גורם הנסחף במחזור הדם, בדרך כלל קריש דם. מצב זה מסכן חיים ודורש אבחון וטיפול מהירים.אבחון בזמן מאפשר מתן טיפול מציל חיים. הסטטיסטיקות מראות כי במקרים של עיכוב באבחון אחוזי התמותה עומדים על כ-30%, לעומת 10% כאשר ניתן טיפול בזמן.רשלנות רפואית בתסחיף ריאתי יכולה להתבטא ב:- אי זיהוי התסמינים האופייניים (כאבים בחזה, קוצר נשימה, שיעול עם דם)
- אי ביצוע בדיקות נדרשות (בדיקות דם, אולטרסאונד, CT)
- אי מתן טיפול מתאים (מפורר קרישים או מדלל דם)
- אי יידוע חולים בקבוצות סיכון על האפשרות לפתח תסחיף ריאתי

איסכמיה של המעי: “התקף לב של המעיים”
איסכמיה של המעי היא בעיה בכלי הדם המעבירים את הדם למעי. במקרים חמורים, בעיקר כאשר ההפרעה היא בכלי דם גדולים, מצב זה עלול להביא למוות. ישנם המכנים מצב זה “התקף לב של המעיים”.ההתקף מתרחש באחד משלושת כלי הדם המספקים דם למעי: עורק מזנטריאלי תחתון, עורק מזנטריאלי עליון או עורק צליאקי. דופק לא סדיר ומחלות לב עלולים לגרום לקריש דם שחוסם את אחד מכלי הדם וגורם להתקף.רשלנות רפואית באיסכמיה של המעי מתבטאת באי זיהוי המצב, אבחון מאוחר, או אי מתן טיפול מתאים. חולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה יותר להיפגע מאיסכמיה חריפה של המעי, עם שכיחות של כ-20% בקרבם.
פגיעה באוטונומיה: הזכות לקבל החלטות על גופך
עילת הפגיעה באוטונומיה קשורה לעילה של העדר הסכמה מדעת, המעוגנת בחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996. כאשר לא נמסר למטופל המידע הדרוש טרם ביצוע הטיפול הרפואי, מחדל זה כשלעצמו יכול להוות עילה להכרה בראש נזק של פגיעה באוטונומיה, ללא קשר לשאלת הנזק שנגרם מאותו טיפול.הפיצוי במקרה זה נובע מן ההכרה כי בביצוע פרוצדורה רפואית בגופו של אדם שלא בהסכמתו המודעת ישנה פגיעה בכבודו ובזכותו לאוטונומיה. למטופל זכות לבחור אם ואיזה טיפול יינתן לו.
פגיעה באוטונומיה והפיצוי עליה
פגיעה באוטונומיה משמעה שלילת כוח הבחירה של הנפגע בשל אי גילוי עניין מהותי. הביטוי של הפגיעה באוטונומיה הוא תחושות שליליות כמו כעס, תסכול, עלבון, גועל, זעזוע וכיוצא בזה.מדובר בפיצוי בגין פגיעה בערך בלתי מוחשי. אמת המידה לקביעת הפיצוי היא אינדיווידואלית, בהתאם לעוצמת הפגיעה שנגרמה לניזוק הספציפי. בהערכת גובה הפיצוי, יש חשיבות לחומרת ההפרה של החובה לקבל את הסכמתו המודעת של החולה טרם ביצוע הטיפול בו.מדובר בנזק אשר מעצם טיבו קיים בו היבט סובייקטיבי דומיננטי, והוא פגיעה בזכות יסוד, אשר מחייבת קביעת פיצוי הולם, להבדיל מפיצוי סמלי. עם זאת, בית המשפט לא יפסוק פיצויים בשיעורים מופרזים.פגיעה בסודיות רפואית
נושא קשור נוסף הוא פגיעה בסודיות רפואית, שהיא גם היא פגיעה בזכויות המטופל. חשיפת מידע רפואי ללא הסכמת המטופל יכולה להוות עילה לתביעה, גם אם לא נגרם נזק פיזי.פיצויים בגין רשלנות רפואית: ראשי הנזק
הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית נחלקים למספר קטגוריות:נזק ממוני
- הוצאות רפואיות (עבר ועתיד)
- הפסדי השתכרות (עבר ועתיד)
- עזרה וסיעוד
- התאמת דיור
- הוצאות ניידות
נזק לא ממוני
- כאב וסבל
- קיצור תוחלת חיים
- פגיעה באוטונומיה
- פגיעה בהנאות החיים
תובענה ייצוגית בנושאי רשלנות רפואית
תובענה ייצוגית היא תביעה שמוגשת מטעם תובע ייצוגי המאחד תלונות של קבוצת נפגעים שניזוקו בנפרד בנזק יחסית קטן, אך כקבוצה כשהצטברו הנזקים יכול להיווצר נזק משמעותי המגיע לפיצויים של מיליוני שקלים.באופן זה יכול התובע למצות את זכויותיהם של אנשים שבנפרד לא היו יכולים להגיע לתוצאה ראויה מפני שהנזק יחסית מינורי כאשר בוחנים אותו בנפרד לכל נפגע. חשוב להכיר כי הליך זה הוא מורכב ולכן מומלץ להתאזר בסבלנות.איך מגישים תביעת רשלנות רפואית? שלבי התהליך
תביעת רשלנות רפואית מוגשת בחמישה שלבים: בדיקת היתכנות ראשונית, איסוף תיק רפואי מלא, חוות דעת של מומחה רפואי, ניסיון פשרה מול חברת הביטוח, והגשת כתב תביעה לבית המשפט. בלי חוות דעת רפואית חתומה, לא ניתן להגיש את התביעה כלל.
1 בדיקת היתכנות ראשונית (ללא התחייבות)
פגישה או שיחה שבה עורך הדין בוחן את הסיפור הרפואי ואת המסמכים הזמינים, ונותן הערכה כנה: האם יש עילה, מה סדר הגודל של הנזק ומה הסיכוי.
2 איסוף תיק רפואי מלא (8 – 4 שבועות)
פנייה רשמית לקופת החולים, לבית החולים ולכל גורם מטפל. התיק חייב לכלול את כל הרישומים, תוצאות הבדיקות והפענוחים, כולל מסמכים שלא נמסרים אוטומטית.
3 חוות דעת מומחה רפואי (6 – 3 חודשים)
רופא בכיר בתחום הרלוונטי, שאינו קשור למוסד הנתבע, בוחן את התיק וכותב חוות דעת על הסטייה מהסטנדרט ועל הקשר הסיבתי לנזק. זהו המסמך שמכריע אם יש תביעה.
4 מכתב דרישה ומשא ומתן לפשרה (12 – 3 חודשים)
ברוב המקרים נשלח קודם מכתב דרישה מנומק לנתבע ולמבטחת שלו. חלק ניכר מהתיקים נסגר בפשרה הוגנת בשלב הזה, וחוסך שנים של התדיינות.
5 הגשת כתב תביעה וניהול ההליך (36 – 12 חודשים)
אם אין פשרה ראויה, מוגש כתב תביעה. ההליך כולל כתבי הגנה, גילוי מסמכים, חוות דעת נגדיות, חקירות מומחים ולבסוף פסק דין, או פשרה באישור בית המשפט.
התיישנות: כמה זמן יש לכם להגיש את התביעה?
תקופת ההתיישנות בתביעות אלה היא 7 שנים מיום גילוי הנזק. נפגע שהיה קטין בעת האירוע רשאי לתבוע עד גיל 25, ובמקרי נזק שהתגלה באיחור בתי המשפט מכירים ב”כלל הגילוי” ומונים את התקופה ממועד הגילוי בפועל.
למרות המרווח הזה, ההמתנה פוגעת בתיק: רישומים רפואיים נשמרים תקופה מוגבלת, אנשי צוות מתחלפים וזיכרון העדים דוהה. ככל שהתביעה נפתחת מוקדם יותר, איסוף הראיות קל יותר וההוכחה חזקה יותר. סוגיית ההתיישנות מורכבת במיוחד בנזקי לידה ובמחלות שהתגלו שנים אחרי הטיפול הרשלני, ולכן גם אם נראה שעבר זמן רב, שווה לבדוק.
שאלות ותשובות על תביעת רשלנות רפואית
כמה עולה להגיש את התביעה?
העלות העיקרית בשלב ההכנה היא חוות הדעת הרפואית, שמחירה נע לרוב באלפי שקלים בודדים עד עשרות אלפים בתיקים מורכבים, בתוספת אגרת בית משפט. שכר הטרחה של עורך הדין משולם ברוב המוחלט של התיקים כאחוז מהפיצוי שנפסק בפועל, בשיעור מקובל של 30% – 20%, כך שאין תשלום שכר טרחה מראש. את מסגרת ההוצאות המלאה מסכמים בכתב לפני תחילת העבודה, בשקיפות מלאה.
כמה זמן נמשך ההליך מההתחלה ועד הפיצוי?
תיק שנסגר בפשרה מוקדמת אורך לרוב 24 – 12 חודשים מהפנייה הראשונה, רובם מוקדשים לאיסוף התיק הרפואי ולחוות דעת המומחה. תיק שמתנהל בבית המשפט עד פסק דין נמשך 36 – 12 חודשים נוספים, ובתביעות גדולות במיוחד, מעל ₪100,000, ההליך כולו עשוי להימשך 5 שנים ויותר. אורך רוח הוא חלק מהאסטרטגיה: מי שממהר לסגור מקבל לרוב פחות.
מה צריך להוכיח כדי לזכות בתביעה?
שלושה יסודות מצטברים: התרשלות, כלומר סטייה מסטנדרט הטיפול שרופא סביר היה נוקט; נזק רפואי ממשי שנגרם למטופל; וקשר סיבתי ישיר בין ההתרשלות לנזק. הקשר הסיבתי הוא המכשול הגדול ביותר: גם כשברור שהייתה טעות וברור שיש נזק, צריך להוכיח שהטעות היא שגרמה לנזק ולא מהלך המחלה הטבעי. כאן בדיוק נדרשת חוות דעת מומחה איכותית.
מהי תקופת ההתיישנות ומה קורה אם עבר זמן רב?
הכלל הבסיסי הוא 7 שנים מיום גילוי הנזק. לקטינים הספירה מתחילה בגיל 18, כך שניתן לתבוע עד גיל 25. כשהנזק התגלה באיחור, למשל מחלה שאובחנה שנים אחרי בדיקה שפוענחה ברשלנות, מונים את 7 השנים ממועד הגילוי בפועל. גם אם נראה שהמועד גבולי, אל תוותרו בלי בדיקה משפטית: לעיתים קיימות עילות שמאריכות את התקופה.
האם אפשר לתבוע בית חולים ציבורי או קופת חולים?
כן. בתי החולים הציבוריים, הפרטיים וקופות החולים כולם נושאים באחריות משפטית לנזקי הטיפול שניתן אצלם, ולכולם פוליסות ביטוח אחריות מקצועית. בפועל, מי שמשלם את הפיצוי הוא חברת הביטוח של המוסד, ולא הרופא באופן אישי. תביעה נגד בית חולים מחייבת התמודדות עם מערך משפטי מנוסה של המוסד, ולכן איכות הייצוג וההכנה מכריעות.
האם כדאי להתפשר או ללכת עד פסק דין?
רוב התיקים בתחום מסתיימים בפשרה, וזה לרוב גם האינטרס של הנפגע: פיצוי ודאי ומהיר יותר, בלי סיכון של דחיית התביעה. ההחלטה תלויה בפער בין הצעת הפשרה לשווי האמיתי של התיק, בעוצמת חוות הדעת ובסיכויי ההוכחה. עורך דין מנוסה יידע לזהות מתי ההצעה הוגנת ומתי נכון להמשיך להילחם בבית המשפט.
אילו מסמכים צריך לאסוף לפני הפנייה לעורך דין?
כל מה שיש בידיכם: סיכומי ביקור ושחרור, תוצאות בדיקות מעבדה והדמיה, מכתבי הפניה, מרשמים, ותכתובות עם הגורם המטפל. אל תדאגו אם חסר חומר, את התיק הרפואי המלא עורך הדין מזמין באופן רשמי מקופת החולים ומבית החולים. חשוב דווקא לא לחכות: ככל שהאירוע טרי יותר, האיסוף מהיר ושלם יותר.
מה ההבדל בין התביעה הזו לתביעת ביטוח לאומי?
אלה שני מסלולים נפרדים שיכולים להתקיים במקביל: תביעת הרשלנות מופנית נגד הגורם המטפל ומפצה על מלוא הנזק שנגרם באשמתו, ואילו הביטוח הלאומי משלם קצבאות נכות לפי מצבכם הרפואי, בלי קשר לשאלת האשמה. קבלת קצבה אינה שוללת תביעת רשלנות, אך הקצבאות מנוכות בחישוב הפיצוי הסופי, ולכן נכון לתכנן את שני המסלולים יחד.
עורך דין אילן בנימיני: מומחה לתביעות רשלנות רפואית
עורך דין רשלנות רפואית אילן בנימיני הוא מומחה בתחום תביעות הרשלנות הרפואית ונזקי הגוף. כבעלים של משרד מוביל בתחום, עו”ד בנימיני ידוע ביכולותיו לנהל תיקים רגישים ומורכבים שלא פעם הופיעו באמצעי התקשורת.עו”ד בנימיני הוא בעל ידע וניסיון רב בתחום החקירות והחקירות הרפואיות, בוגר השתלמות רפואה למשפטנים מאוניברסיטת תל אביב, בעל תואר ראשון B.A בניהול ותקשורת מהאוניברסיטה הפתוחה, וכמובן בעל תואר במשפטים L.L.B מהמכללה למנהל.המשרד מתמחה במגוון רחב של תביעות רשלנות רפואית, כולל:- רשלנות רפואית אסותא ובתי חולים אחרים
- רשלנות רפואית בצבא
- רשלנות רפואית בהריון ולידה
- רשלנות רפואית מחלת צהבת
- ערעור לוועדה רפואית












