רשלנות רפואית באבחון התקף לב – מדריך מקיף לתביעות ופיצויים

תקופת ההתיישנות לתביעות רשלנות רפואית בישראל היא 7 שנים. הספירה מתחילה מיום האירוע, או מהיום שבו נודע לכם על הרשלנות – המאוחר מביניהם. לדוגמה: אם עברתם התקף לב ב-2020 ורק ב-2024 גיליתם שהאבחון האיחור היה רשלני, יש לכם זמן עד 2031 להגיש תביעה. במקרה של קטינים, תקופת ההתיישנות מתחילה רק כשהנפגע מגיע לגיל 18. במקרה של פטירה, למשפחה יש 7 שנים מיום הפטירה. חשוב לפנות לעורך דין מוקדם ככל האפשר – איסוף ראיות נעשה קשה יותר ככל שעובר הזמן, ועדים עלולים לשכוח פרטים חשובים.

גובה הפיצויים נקבע לפי חומרת הנזק וההשפעה על חייכם. לפי ניתוח של פסקי דין מ-2020-2024, הטווחים הם: נזק קל (אשפוז נוסף, סבל זמני) – 50,000-200,000 ש”ח; נזק בינוני עם נכות קבועה – 200,000-1,000,000 ש”ח; נזק קשה עם אובדן כושר עבודה – 1,000,000-5,000,000 ש”ח; מקרי מוות – 1,500,000-8,000,000 ש”ח. הפיצוי כולל: כאב וסבל, הוצאות רפואיות, הפסדי שכר עבר ועתיד, עזרת צד שלישי, והתאמות נדרשות. בתביעה שהסתיימה ב-2024, משפחה קיבלה 4.2 מיליון ש”ח על מוות כתוצאה מאי-אבחון התקף לב בחדר מיון.

סימנים מחשידים לרשלנות רפואית באבחון התקף לב: הגעתם עם כאבי חזה ושוחררתם ללא בדיקת אנזימי לב (טרופונין); ECG פורש כ”תקין” למרות שינויים; לא הופנתם לבדיקות נוספות למרות גורמי סיכון (סוכרת, יתר לחץ דם, עישון); שוחררתם מהר מדי ללא מעקב; התלוננתם על תסמינים חוזרים ולא טופלתם. לפי מחקר מ-2024, 28% מהתקפי הלב ה”מפוספסים” היו במטופלים ששוחררו עם אבחנה של “כאב שרירי” או “צרבת”. אם חוויתם מצב כזה, מומלץ לפנות לעורך דין לבדיקת התיק – ייעוץ ראשוני בדרך כלל ללא עלות.

כן, בהחלט אפשר. התביעה יכולה להיות נגד הרופא הספציפי, נגד בית החולים (על פי עקרון האחריות השילוחית), ונגד קופת החולים אם הטיפול ניתן במסגרתה. לפי נתונים מ-2024, כ-75% מתביעות הרשלנות הרפואית מוגשות נגד מוסדות רפואיים (בתי חולים וקופות) ולא נגד רופאים פרטיים. היתרון בתביעה נגד מוסד: יש ביטוח וודאי ויכולת לשלם פיצויים גבוהים. לפי סטטיסטיקה, תביעות נגד בתי חולים מסתיימות בפיצוי ממוצע גבוה ב-40% מתביעות נגד רופאים פרטיים. חשוב: בית החולים עלול לטעון שהרופא פעל עצמאית – עורך דין מנוסה יודע להתמודד עם טענות אלה.

לא כל תוצאה רפואית רעה היא רשלנות. רשלנות רפואית מתקיימת רק כאשר הרופא סטה מסטנדרט הטיפול המקובל – כלומר, פעל אחרת ממה שרופא סביר היה פועל באותן נסיבות. התקף לב יכול לקרות גם אם הכל נעשה נכון – הגוף האנושי מורכב וחלק מהאירועים בלתי צפויים. הסטטיסטיקה מראה שרק 35% מתביעות הרשלנות הרפואית מתקבלות – כי צריך להוכיח שהיתה סטייה מהסטנדרט ושהיא גרמה לנזק. דוגמה לרשלנות: מטופל עם כל גורמי הסיכון וכאב חזה לא קיבל בדיקת אנזימי לב. דוגמה לתוצאה רעה ללא רשלנות: מטופל קיבל את כל הבדיקות ובכל זאת סבל מהתקף – מחלת לב לפעמים מתגלה מאוחר.

רוב עורכי הדין המתמחים ברשלנות רפואית עובדים בשיטת “No Win No Fee” (ללא הצלחה – ללא שכר טרחה). המשמעות: אם התביעה לא מצליחה, לא משלמים כלום. אם מצליחה, שכר הטרחה הוא אחוז מהפיצויים – בדרך כלל 15%-25% בהתאם לשלב שבו הסתיים התיק (פחות אם הסתיים בפשרה מוקדמת, יותר אם הגיע למשפט). לפי סקר מ-2024, 85% ממשרדי עורכי הדין בתחום הרשלנות הרפואית מציעים ייעוץ ראשוני חינם ועבודה על בסיס הצלחה. הוצאות נוספות אפשריות: חוות דעת מומחים (2,500-10,000 ש”ח), אגרות בית משפט, ותמלול רשומות רפואיות – חלק מהמשרדים מממנים גם הוצאות אלה ומחזירים מהפיצויים.

כן, חוות דעת רפואית ממומחה היא הכרחית לתביעת רשלנות רפואית. בית המשפט דורש שמומחה רפואי יקבע: שהיתה סטייה מסטנדרט הטיפול, שהסטייה גרמה לנזק, ומהו היקף הנזק. לפי ניתוח של 300 תביעות, חוות דעת איכותית היא הגורם המכריע ב-78% מהמקרים המוצלחים. בתביעת התקף לב, תצטרכו חוות דעת מקרדיולוג, ולעיתים גם מרופא חדר מיון או מנתח לב. עלות חוות דעת נעה בין 2,500-10,000 ש”ח. המומחה צריך להיות מוכר, בעל ניסיון, ובלתי תלוי בבית החולים הנתבע. עורכי דין מנוסים מכירים את המומחים הטובים ביותר ויכולים להפנות אתכם.

במקרה של מוות כתוצאה מרשלנות רפואית, בני המשפחה יכולים להגיש תביעה מכוח חוק הנזיקין. הזכאים לתבוע: בן/בת הזוג, ילדים, הורים, ותלויים כלכלית אחרים. התביעה כוללת שני סוגי פיצויים: פיצוי על אובדן התמיכה הכלכלית (חישוב מתמטי של השכר שהיה מביא הנפטר), ופיצוי על פגיעה לא ממונית (כאב וסבל של המשפחה). לפי פסיקות מ-2024, פיצויים על מוות ברשלנות רפואית נעים בין 1.5-8 מיליון ש”ח. הגורמים המשפיעים: גיל הנפטר, הכנסתו, מספר התלויים, ונסיבות המוות. תביעות מוות מורכבות רגשית ומשפטית – מומלץ מאוד לפנות לעורך דין מנוסה בתחום.