אם גם אתם מאלה ששאלתם את עצמכם לאחרונה: ‘נפגעתי בעבודה מה עושים?’, הכתבה הבאה היא בדיוק בשבילכם. הגדרת תאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי מופיעה בסעיפים 79 ו-80 לחוק ביטוח לאומי התשנ”ה-1995. על פי ההגדרה תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה. עוד מוגדר בחוק, כי יום עבודה מתחיל כשהעובד יוצא מביתו לעבר מקום העבודה ומסתיים כאשר הוא חוזר לביתו. מה עושים מיד לאחר הפגיעה?
נפגעתי בעבודה מה עושים
מיד עם הפגיעה על המעביד להגיש לעובד טופס למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה (טופס 250) לאחר שמילא את פרטיו, פרטי העובד ופרטי התאונה. טופס זה הוא אישור של המעביד על התרחשות התאונה. העובד צריך לגשת לאחר מכן לרופא ולהביא למעסיק תעודה ראשונית לנפגע עבודה. בתעודה יציין הרופא את אופי הפגיעה ואת התקופה שבה העובד יצטרך להחסיר מהעבודה בשל הפגיעה. אם התפנה העובד לחדר מיון בעקבות הפגיעה יביא העובד למעסיקו ‘דו”ח מיון’ מבית החולים. לאחר שלבים אלו תוכלו לפנות אלינו לשם הכנה והגשת תביעה לביטוח לאומי (או להגיש באופן עצמאי).
מה שחשוב לדעת הוא שאסור לבזבז זמן, שכן תביעה על תאונת עבודה יש להגיש עד 12 חודשים מהפגיעה, תביעת תאונת עבודה לאחר 90 יום עלול להיות מאוחר מדי. המעסיק שלכם יידרש לאשר את גובה המשכורת החודשית שלכם בשלושת החודשים שקדמו להתרחשות התאונה (אם העובד היה במילואים או בשל סיבה אחרת לא היה בעבודה בשלושת החודשים שקדמו לתאונה הוא יצטרך לצרף אישורים על היעדרותו). הנפגע צריך לחתום על כתב ויתור סודיות רפואית (טופס 7101) כדי שלא תהייה פגיעה בפרטיות רפואית ולספק לביטוח הלאומי כל מסמך רפואי רלוונטי – אישורי מיון, דו”ח מד”א וכדומה.
התעלפות בעבודה תאונת עבודה – סיטואציות שונות האם הן נחשבות כתאונת עבודה?
- תאונה שאירעה בשעה שהעובד ניסה למנוע סכנה או נזק נחשבת גם היא לתאונת עבודה.
- תאונה שאירעה בעת הפסקה, בדרך ממנה או אליה תיחשב כתאונת עבודה.
- עובד אשר יצא ממקום העבודה למילוי תפקיד הקשור לעבודה ואירע לו התעלפות בעבודה תאונת עבודה, אם לא סטה מנסיעתו נחשב גם הוא כנפגע עבודה.
- עובד שיצא לבחינה שהוא נבחן לפי חוק החניכות ונפגע בדרך הלוך או חזור גם הוא נחשב כנפגע עבודה.
- אירוע מוחי או לבבי או התעלפות בעבודה תאונת עבודה שאירעה בעבודה או בדרך אליה וממנה.
כל אלו נחשבים כתאונות עבודה גם אם העובד סטה מעט כדי לקחת את ילדיו לגן / לבית הספר או שבדרך סטה מעט כדי להיכנס לתפילה וכדומה. אך אם העובד התנהג ברשלנות, בניגוד להוראות של המעסיק או בניגוד לחוק ואז הוא שואל: “נפגעתי בעבודה מה עושים?” אין זה נחשב לתאונת עבודה. אם העובד הועסק אצל כמה מעסיקים בתוך התקופה של שלושת החודשים שקדמו לתאונה הוא יצטרך לצרף תלושי שכר של כל מעסיק לצורך חשיפת מידע רפואי והכנת התביעה.
תאונת עבודה לאחר 90 יום
לפי סעיף 97 לחוק הביטוח הלאומי החישוב של דמי פגיעה בעבודה ביטוח לאומי יהיה לפי חישוב תאונת עבודה לאחר 90 יום של משכורת כפי שנביא להלן: מכפילים את סך משכורת הברוטו שלו של שלושת החודשים האחרונים ב-75% (כלומר ב-0.75). את הסכום לאחר ההכפלה מחלקים ב-90. אך עד לתקרה של כ-1000 ₪ ליום (הסכום המדויק משתנה מדי שנה). השכר שמחושב בחישוב זה הוא השכר המחויב בדמי ביטוח לאומי (שכר בסיס, משכורת 13, דמי הבראה, דמי ביגוד, שעות נוספות). סכום זה כאמור מכפילים ב-0.75. בתור שכר רלוונטי לצורך החישוב לוקחים את השכר מה-1 עד סוף החודש. כלומר, החודש השלישי יהיה מה-1 עד היום האחרון לחודש של החודש שקדם לפגיעה.
תאונת עבודה ביטוח לאומי 12 יום
יצוין כי לא רק הביטוח הלאומי משתתף בתשלום פיצויים לנפגע מתאונת עבודה, גם המעסיק משלם חלק מהפיצוי. אם העובד נעדר מהעבודה פחות מ-12 יום ישלם המעסיק את הימים הראשונים (המוסד לביטוח לאומי משלם לעובד ואחת לרבעון הוא גובה מהמעסיק את החלק שהוא נדרש לשלם), עד היום השני, החל מהיום השלישי ישלם הביטוח הלאומי. אם נעדר העובד בגלל תאונת עבודה ביטוח לאומי 12 יום ויותר, ישלם המעסיק את משכורת יום הפגיעה ואת השאר משלם הביטוח הלאומי.
לסיכום, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה במקום העבודה, בדרך ממנה ואליה, גם אם הייתה סטייה קלה ושגרתית (תפילה, הגן של הילד). מיד לאחר ההלם של הפגיעה כשהעובד שואל: ‘נפגעתי בעבודה מה עושים?’ על העובד למלא טופס ולהחתים את המעסיק, לאחר ביקור אצל הרופא טופס נוסף. את התביעה יש להגיש עד שנה מהתרחשות התאונה. את דמי הפיצוי תקבלו בכל מקרה מהמוסד לביטוח לאומי אשר מצדו יתחשבן עם המעסיק לפי הנקבע בחוק ולפי הנוסחה לחישוב הפיצוי היומי. כלומר, גם על תאונת עבודה ביטוח לאומי 12 יום ופחות מכך הם ישלמו לעובד, אך יגבו מהמעסיק. תוכלו להתייעץ עמנו על תאונות עבודה ועל רשלנות רפואית תל אביב.
